התקשר אליי אילעאי רועי, נער בן 17 מפ"ת, ממשפ' חילונית לגמרי, ללא שום זיקה ליהדות.

כבר 3 שנים שאין לו תפילין. בגיל 12.5 הלך לתומו ברחוב וראה בית כנסת, והרגיש משיכה פנימית. הוא החליט להיכנס פנימה ולהתיישב. 

כשראה את התפילה ואת הגבאי, הרגיש געגועים, ורצון להתחבר לקדושה שהוא חש.

הוא נזכר שאביו, שאינו שומר תורה ומצוות סיפר שאביו – הסבא היה גבאי של ביהכנ"ס, אבל אף אחד מילדיו לא המשיך בדרך התורה והמצוות. 

כשעילאי הביט בגבאי, הוא אמר לעצמו: "אף אחד מהילדים של סבא לא המשיך בדרך התורה והמצוות, אני אהיה זה שאמשיך!".

והוא החליט שהוא הולך על זה… ביקש מהוריו תפילין לבר המצווה, וההורים דאגו לתפילין מגמ"ח.

הוא הודיע להוריו שרוצה ללמוד בביה"ס דתי, ולאט לאט התחיל לשמור שבת בביתו. שאלתי אותו איך הוא מסתדר עם זה, וענה: "מכבדים אותי מאוד – יש אצלנו חוק: אפשר לצפות בטלוויזיה רק בחדרים ולא בסלון, ואסור להסתובב עם נייד מחוץ לחדר!".

הוא התחיל ללמוד בישיבה תיכונית באזור המרכז, ועבר לישיבה של "אחינו" – ארגון חזרה בתשובה חרדי.

"עכשיו פנו אליי מהגמ"ח שהשאיל לי תפילין לבר המצווה, וביקשו את התפילין בחזרה, ונתקעתי בלי תפילין… יש אפשרות שתדאג לי לזוג תפילין? אין לי מסורת אבות, כי אבא שלי לא הניח תפילין, אבל אני רוצה להניח תפילין נוסח אשכנז עם קשר מרובע, כמו של סבא שלי!".

דאגתי לו לתפילין מהודרות מאוד – נוסח אשכנז עם קשר מרובע – בדיוק כמו התפילין שהסבא הניח. 

הוא הגיע במיוחד מפ"ת לירושלים, והוא הודה התרגש מאוד.

ב"ה הוא חזר לישיבה מאושר, עם תפילין מהודרות!