יגאל ב. מת"א שלח לי את ההודעה הבאה: "שלום הרב עמיחי, שמי יגאל בחצי השנה האחרונה התחלתי להתחזק. האם תוכל לדאוג לי לזוג תפילין? 

כשדיברנו ושאלתי אותו מה גרם לו להתחזק? הוא ענה: אגיד לך את האמת – הכל "באשמת" הבת שלי. יש לי בת בגיל 13, וביום בהיר אחד החליטה שהיא רוצה לשמור שבת. היא הגיעה הביתה ופשוט הודיעה לנו: 

"אני רוצה שיהיה קידוש, שתהיה פלטה, שיהיה מיחם!". זרמנו איתה. אנחנו משפחה מסורתית, אז חזרתי לקדש בשבת. ידעתי מה זה קידוש מה זה פלטה ומיחם… לאט לאט הבית נהיה יותר ויותר שַׁבַּתִּי, וגם אני התחלתי לרצות יותר. 

לפני כחצי שנה החלטתי לחזור ולהניח תפילין, חיפשתי את התפילין שקיבלתי בבר מצווה, אחר 30 שנה שלא הנחתי אותן… מצאתי אותן, וחזרתי להניח. 

עם הזמן חזרתי להתפלל מנחה וערבית בבית הכנסת, ולשמוע שיעורי תורה. וכל זה בזכות הבת שלי בת ה-13… יום אחד, לפני כמה שבועות, השארתי את התפילין ברכב והלכתי לסידורים וכשחזרתי הרכב לא היה, הוא נגנב עם התפילין… 

הרב עמיחי, כבר כמה שבועות שאין לי תפילין וזה מאד חסר לי. לצערי אין יכולת לקנות זוג חדש, אשמח שתעזור לי!".

אמרתי לו: תראה איך רצון אמיתי של ילדה בת 13 הופך את כל הבית וגם את הרצון של ההורים! בע"ה אדאג לך לזוג תפילין, ואכן בתוך ימים ספורים הוא קיבל תפילין מהודרות.