איתיאל גדל במשפחה דתית שרשית, אבל כבר בנערותו הוא התרחק והפסיק לשמור תורה ומצוות. התרחקות שלו מאד כאבה לכל המשפחה. היום ב"ה הוא נשוי עם ילדים.

לאחר שפרצה המלחמה הוא גויס למילואים והגיע לבסיס צאלים לאימונים, שם הוא התעורר והתחיל להניח תפילין של חבר וביקש מאחותו שתדאג לו לתפילין, כי התפילין הישנות כבר לא אצלו. המשפחה מאד התרגשה מההתעוררות של איתיאל ומהרצון שלו לחזור ולהניח תפילין.

האחות פנתה אלי ובס"ד דאגתי לו לזוג תפילין מהודר, אך לא ידעתי איך אני מעביר את התפילין לבסיס צאלים המרוחק. ב"ה למחרת, האחות גילתה ששכן שלי, שהוא רופא באזרחי ובצבא יוצא לבסיס צאלים ומיד העברתי לו את התפילין בתוספת פתק עם ברכה אישית, שהגיעו באותו יום לאיתיאל. האחות של איתיאל שלחה לי תמונה שלו מעוטר בתפילין וכתבה בהודעה: "תודה רבה רבה לך! פשוט אין מילים… כל המשפחה שלי התרגשה בטירוף. יש לכם זכויות עצומות. תבורכו מפי עליון". לאחר כמה ימים איתיאל שלח לי תמונה נוספת שלו מעוטר בתפילין וכתב בהודעה: "לרב עמיחי, תודה רבה. מעריך מאד. ריגשת עם הפתק. הרבה זמן לא הקפדתי להניח תפילין ובזכות התרומה זכיתי להניח. שה' יברך אותך שתזכה למצוות".