עומר הוא חובש קרבי, וכבר כמה חודשים שהוא משרת במילואים עם היחידה שלו. הוא שלח לי הודעה, שהוא מחפש תפילין וכשחזרתי אליו ושוחחנו בטלפון הוא סיפר לי סיפורו המרגש.

הוא גדל במשפחה לא דתית ובבית לא היו שום סממנים של מסורת וכד'. לפני כמה חודשים תוך כדי פעילות מבצעית אחד מחבריו ליחידה, דניאל, נורה מכדור בצווארו, ומצבו היה אנוש. עומר החובש החל לטפל בו מיד ובמשך 45 דקות ביצע בו פעולות החייאה עד שהגיע הפינוי והפצוע הועבר לבית חולים.

עומר ידע שאין לפצוע הרבה סיכוי לחיות, אך הוא עשה כל מה שביכולתו. תוך כדי פעולות ההחייאה, חייל נוסף מהיחידה, בחור חילוני לגמרי, שלף את הפלאפון והחל לקרוא פרקי תהילים בקול רם. דניאל הפצוע, היה בחור דתי, ועומר הבטיח לו שאם הוא יצא בחיים מהאירוע הזה, הוא עומר, יתחיל להניח תפילין בכל יום. באורח נס ובסייעתא דשמיא גדולה, מצבו של דניאל התייצב, הוא חזר להכרה ובהמשך החל בתהליך שיקום. עומר הציל חייו.

מיד לאחר מכן, עומר קיים את הבטחתו והחל להניח תפילין ואף קיבל החלטה פנימית שהוא רוצה להתחזק יותר ויותר במשך הזמן. הוא דיבר עם בת הזוג שלו על הרצון להקים בית עם חיבור חזק למסורת ולהנחיל לילדיו בעתיד את הקשר למסורת. בת הזוג שלו, שבאה מרקע מסורתי, אך במהלך הזמן עזבה את הקשר למסורת, שמחה מאד לחזור לדרך המוכרת לה מבית אבא והם החליטו להתחתן.

את הסיפור שלו סיפר לי עומר בשיחה שקיימנו בסוף השבוע, כשהוא יצא לחופשה קצרה מהמילואים, ובס"ד דאגתי שהתפילין החדשות יגיעו אליו עוד לפני שבת כדי שיוכל לקחת אותם איתו, כשהוא חוזר למילואים מיד לאחר השבת.

ביום ראשון בבוקר עומר שלח לי את ההודעה הבאה: "היי שבוע טוב! הנחתי היום בפעם הראשונה את התפילין החדשות וזה ממש מדהים, מעולם לא היה לי תפילין משלי ועכשיו יש לי הרגשה בתפילה שונה והרבה יותר גדולה. בנוסף, עכשיו הילדים שלי יגדלו בבית שמניח תפילין וזה חשוב ומאוד משמח אותי. תודה רבה לך על כל העזרה והנתינה!"