בעקבות המלחמה פינו תושבים מאשקלון לישובים במקומות מרוחקים מקו האש וגם אליאור, אשתו ושלושת הילדים התפנו מביתם באשקלון למגורים זמניים במושב הדתי כפר הרא"ה.

בבית אליאור ומשפחתו לא שומרים שבת, אבל בגלל השהות בישוב דתי, כשהגיע שבת הוא הצטרף לכל הציבור ובא לתפילת שבת עם הילדים בבית הכנסת.

אווירת השבת בכלל והתפילה בפרט עשו עליו רושם בלתי רגיל והוא החליט שהוא רוצה לתת לילדיו יותר חיבור לשורשים היהודיים ולהכניס לתוך הבית שלהם יותר חיבור ליהדות.

כשחזרו לביתם באשקלון לאחר כמה שבועות, הוא המשיך ללכת עם הילדים לבית הכנסת בשבת ובמקביל פנה אלי וביקש לקבל תפילין כדי להתחיל להניח מדי יום. הוא אמר לי שחשוב לו שהילדים שלו יראו שהוא מניח תפילין כל יום כי זה מה שיחבר אותם לזהות ולשורשים שלהם. בס"ד שלחתי לו תפילין לאשקלון והוא שלח לי תמונה שלו כשהוא מעוטר בתפילין והוסיף: "תודה רבה לך על הכל."