שלום הרב עמיחי,

שמי אפרים סלם מכפר אדומים ואני בן 46, ב"ה אבא לחמישה ילדים. קיבלתי זוג תפילין בבר המצווה, אבל במשך שנים רבות לא הנחתי תפילין. הרגשתי רצון עז לחזור ולהניח, אבל כל פעם זה מתעכב מסיבות שונות… שאלתי את עצמי למה אני לא חוזר להניח, והחלטתי לפנות לריבונו של עולם: "אם אתה רוצה שאחזור להניח תפילין – תן לי סימן!". 

למחרת אני פוגש חבר רחוק.

"וואוו אפרים! מה שלומך? בדיוק חלמתי עליך אתמול בלילה! חלמתי ששנינו נכנסים לבית כנסת, מניחים תפילין ומתפללים ביחד!". חשוב שתבין, אומר לי אפרים בהתרגשות, אין לזה הסבר הגיוני – מדובר בחבר שאין לי איתו קשר כל כך, בטח לא מישהו שאני אחלום עליו או שהוא יחלום עלי…". אמרתי לעצמי: "ביקשת סימן? קיבלת! אתה צריך לחזור ולהניח תפילין!". 

ב"ה אפרים קיבל על עצמו להניח תפילין בכל יום, ובתוך ימים אחדים נפגשתי איתו בירושלים ומסרתי לו תפילין מהודרות.